פרק ז' - דרגון
=========
  "דממה" אמר רעמוס מתוך גופו של דורגות' בקול חלול ומרעיד
אדמה, משתיק את כל קולות הקהל המבוהל.
האבירים הצופים, השתתקו כאחד, ממשיכים רק ללחשש אחד לשני.
הקינטאור, לוקח תנופה עם ידו, מרים את אלתו הענקית ומטיח אותה
על גופו הנמוך - על ידו - של דורגות'.
ידיו של דורגות' הורמו למעלה, קולות לחישה נשמעו משפתיו
היבשות, ורעם אדיר נשמע במדבר.
עיניו של דורגות' החלו זוהרות באור כחול בהיר, אשר אפיין את
המכשף אשר נכנס לגופו - רעמוס.
בפה פעור נשמעה צעקה חלולה ומרעידה לבבות, ואור כחול בהיר זהר
לרגע קט וסינוור את כל הצופה.
אלתו של הקינטאור הוטחה בגופו של דורוגת', אך לא כמצופה, הוטחה
חזרה אחורה ונפלה על החול החם.
הקינטאור, עומד בחשש, מביט על אלתו המכוסת בחציה חול החל להבין
כי הוא לא אתגר למכשף האדיר.
"עכשיו תסבול את זעמי האמיתי!" נשמעה צעקה אדירה מהגוף החסון
של דורגות', רוח החלה נושבת בחוזקה בקול, מעיפה חול לכל עבר,
וכן גם את שיערו הארוך של דורגות' אשר נפנף ברוח העזה.
האור הבהיר החל לעמעם מסביב לגופו של דורגות', עד שנכבה בקול
נחלש.
לפתע שקט מצלצל שרר במדבר, וכל נשיפה ושאיפה נשמעה.
אך אז, הברקים הצורמים אשר נשמעו קודם, נשמעו פעם נוספת, ודמות
חסונה וגבוהה בעלת שיער אפור ועיניים זוהרות נשטה את גופו של
דורגות', והופיעה מן הברקים הצורמים בשלל צבעים על החומה
האפורה.
"עכשיו תרגיש את זעמי" אמר רעמוס, מרים את ידו, בקול שפעם
נוספת הרעיד את החומה והאיזור כולו, ומילא פחד בקינטאור
ובאבירים הצופים.
דורגות', מביט למעלה מגופו הרצוץ , ראה את עיניו של רעמוס
זוהרות בכחול בהיר, ואת ידיו שלוחות לפנים, לכיוון הקינטאור
ההמום.
ברקים כחולים בהירים, בצבע עיניו של רעמוס החלו להופיע בין
אצבעותיו המופנות כלפיי הקינטאור, הרעש הצורם של הברקים החל
לצרום באוזניהם של כל ההמומים.
"רעמוס, אדוני!" נשמע קול מתנשף.
"אורטן?, אני עסוק מה רצונך?" שאל רעמוס בקולו החלול, הכועס,
לא מוריד את ידיו מלפני הקינטאור, והברקים המשיכו בקולם
הצורם.
"אדוני, אחי שלח לי פתק כי הוא מגיע לכאן, אני חושש כי הוא
יינסה לעצור בעדך!" צעק אורטן מביט למעלה, מנסה להתעלם מכל
העיניים הנעוצות בו.
עיניו הזוהרות של רעמוס עממו לרגע קט, אך מיד שבו בחזרה לזוהרן
הטבעי.
"דרגון" אמר רעמוס בקול חלש, לא רגיל.
"בגללו קיבלתי את עיניי אלה, את העיניים המחרידות האלה" אמר
רעמוס מרים את קולו, ולוקח שאיפה ארוכה.
לפתע הרפה רעמוס מידיו, קולות הברקים הצורמים פסקו, ומיד החלו
חדשים.
בתוך שבריר שניה, נעלם רעמוס בברקיו הצורמים, ונשמע קול הד
חלול.
"דרגון, אני מצפה לך.."