וליבי כמו אבן נותר,
רק דמעות לא הכרת,
אני חוויתי כל הזמן,
אין בי סימן,
רק צלקת גדולה
הכאב אוכל מבפנים,
כמו מחלה.
איך פתאום נעלמת,
לא השארת ברירה
הכאב אוכל מבפנים
מותיר בי נפש פצועה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|