יושבת כמו פסיכית
קשורה לכיסא
צועקת ובועטת
בכל אדם שינסה
להתקרב

מתנהגת כמו מטורפת
נותנים לי כדורים
איש לא יודע
שליבי כולו תפרים
מזהה בעיניים
מבטים שבורים
וזה כואב

מנסה להתרגל
לכאב המשתק
לא מסוגלת לסבול
אדם גוסס שותק
ולהתאכזב

שומעת צעקות מרוחקות
לא עונה, לא מקשיבה
הדם קופא בגוף
כי התקלקלה המשאבה
הלב

צוחקת עצובה מחייכת ובוכה
מראה שכואב כי מגרד עם מסכה
כואב לי הראש, נמאס מהכל
מגעיל לי בפה, נגמר לי הקול
מרגיש שונה, פתאום מוזר
חוט מחשבה נעלם ושב
אבד וחזר