|
את כבדה לי מדי
מטענייך גדושים
את בשלה לעכל אותי
אך לחלוק איני בשל
כעץ חשוף
את נותרת מצולקת
כל הלך משאיר בך סימן
ואני כמים בנהר
את אוהבת לכאוב
ואני.. כאבי הוא לאהוב |
|
|
אולי די כבר, אף
פעם לא מספיק
לכם?! כל פעם
שאני נותנת לכם
סלוגן אתם רוצים
עוד אחד!
אישה עייפה שכבר
מזמן היתה אמורה
ללכת מחר לעבוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.