בין קימורי שירה.
אחוות הכותבים היא אחת.
אין לרגש מקום אחר לזרום
דפים מתרוקנים על ליבנו.
כדורים נורים מעל ראשנו.
מתחמקים מהמוות.
יום אחרי יום.
אנשים נופלים מהשמיים.
אלוהים גדול.
אדם גדול נופל עמוק.
תנו לו לחיות.
כנראה שלקחו אותם לעולם אחר.
דיברנו, אז שנינו.
הוא אמר שהיא נלקחת למקום טוב יותר.
הוא אמר שהמוות שלה הוא תהילה.
לנו כואב, אבל שם המקום שלה עכשיו.
ביחד עם כולם.
כי היא הייתה אדם טוב.
בקשנו להאמין.
בקשנו לשרוד.
החיים האלו,
מה אנחנו יודעים
את יודעת
אני יודע.
לפעמים פשוט עדיף לשתוק.
שקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.