ניסיוני למדני שלא לסמוך על חזאי;
לעתים הוא הלל לפעמים הוא שמאי
הוא קלעי שלירות לא יודע
ורק באקראי למטרה הוא קולע.

והיה, אם אסמוך על דבריו:
אלבש מעיל ביום שרב
על צווארי אכרוך צעיף
ומטרייה ידי תניף.

ואם יהיה זה יום של קור:
אלבש טי-שירט גוון צחור,
אנעל סנדל-של-אגודל,
על חלוני אתלה כביסה,
ולטבול בים אסע...

יום אחד החלטתי, רטוב ושפוך,
שכל שימליץ  אפעל בהפוך;
אולם צחוק הגורל - אלא מה -
בו ביום תחזיתו התגשמה.

זהו!, לא אדבר עוד סרה
בזה שלו היכולת לחזות היום
את מה שאתמול  קרה.