ישבנו שלושתינו, אני, ניקלואי - שקראנו לו כמעט מיד ניקולאי השישי , ואלינור
שלי היפה שקראתי לה אלי. אלינור הזמינה אותו לשבת איתנו, ואמרה לי בעברית שהוא
הדבר הכי יפה שהיא ראתה איי פעם.

למשך כמה שניות שקלתי ברצינות להעלב והתלבטתי רק אם זה יהיה עד לעומק נשמתי או
עד לשד עצמותי. בסוף ירדתי מההעלבות והצעתי לו ג'וינט. ניקולאי השישי.

ניקולאי לא מדבר הרבה. זה יופי של טריק אם אתה נראה ככה, אתה יכול רק לקלקל.
הוא מסתכל על אלינור שלי חזק ואומר שהוא רעב. היא מציעה לו טוויקס. הוא מניד
את ראשו, וקם.

עיניה של היפה שלי מלוות אותו לכיוון הים. הריסים שלה בפריסה מלאה, אני מתבונן
בו גם. באורח פלא מתגלה סכין ארוכה ביד שלו. הוא נכנס למיים. זהביי השמש סביבו
בהתרגשות, הוא נעלם במיים ויוצא אחרי כמה דקות עם דג שדייגי יפו היו מדברים בו
כמה ימים.

אלינור שלי מסיטה מבט. אני מחייך לעצמי, אלינור שלי היא כל כך צמחונית שבתיכון
היא שרפה להם את המעבדה של הביולוגיה כי היה שם בצנצנת איזה חרק מיובש
להדגמות.