ישנו מקום אחד קסום אי שם מעבר לסערה אליו רק האמיצים יגיעו,
מקום כ"כ כך יפה שאף אחד כמעט לא מגיע אליו.
זה מה שסיפרת לי, סיפרת לי גם שהוא נראה כמו גן עדן, ואמרת לי
שהמקום הזה הוא אצלי.
שאלתי אותך למה הוא נקרא כך, הרי הוא בתוך סערה, "איך הוא יכול
להיות כ"כ יפה כמו שאתה מתאר אותו?" ואתה חייכת ואור בעיניך,
ואמרת ששם בדיוק ההיפך, שם אין סערה אלא שקט, הסערה היא מסביב,
ואני פשוט צריכה לתת לך להגיע לשם ולהראות את הדרך.
לא הבנתי על מה אתה מדבר, לא ידעתי שיש בתוכי מקום כזה...
אמרת לי שאני כמו סערה סוחפת.
זה קרה כישבנו אז בחושך, ליד הבית שלי, והתחיל להיות קר בחוץ
ואתה לא ויתרת לי אפילו לא לשנייה. היית נחוש להגיע לעין
הסערה, ולעשות את המסע שאף אדם לא העז לעשות. מסע של חופים
לבנים ויערות עד, ואני בכלל לא ידעתי שיש בתוכי את כל זה,
ופתאום הערת את המקום הזה...
ישבנו שם ולא הרפית. אמרת שאתה תצא למסע הזה...
אתה לא עמדת בסופה. היא העיפה אותך רחוק מידי. אפילו לא התחלת
את המסע, וכבר רצית להגיע לשם, ועכשיו עין הסערה, המקום שנמצא
אצלי, חשבתי על זה, שאם אכן קיים בי מקום כזה הרי הוא לא יוכל
להישאר כך - מקום קסום אם מישהו אכן יגיע לשם...
החופים הלבנים ישארו טהורים
הרוח תמשיך לנשב
קולות החיות ביערות יהדהדו
והמקום יישאר לעולם
ריק |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.