בלילה קר תחת ירח עזוב
מביט למעלה בוכה הוא ועצוב
גדול האור בולט שכל אחד רואה
למעלה שם בוכה לו ירח מלא

שאלתי מדוע אך נעשה לי קר
גשם פתאום ירד ושוב הוא נשבר
השמש ברחה עם צדק בעצב הוא אמר
והכוכבים באהבה לא מבינים דבר

פזמון:
כל הזמן את חיבקת
כל הלילה אותי נישקת
בחום אותי עטפת
ואת הלב את שרפת
כמו השמש גם את עם אחר
שמישהו יעזור כי אני מתפורר

התאהבתי באחת אחת כה מיוחדת
עיניה כובשות בחיוכה אותי אוהבת
סיפרתי לירח את אשר לי קרה
ואמר לי מני אל תתאהב בנערה

לא הבנתי שהשמש היא בעצם הנערה
לא ידעתי שצדק ישקר ויפגע בי נורא
איך הייתי תמים והאמנתי לשקרים
וכולם כמו הכוכבים אותי לא מבינים

פזמון:
כמו השמש קחי לך את צדק ולכי רחוק
את חיי הרסת רק עצב במקום צחוק
מתחת לפנס רחוב לא נוצץ לא זורח
לבד בעולם בדיוק כמו הירח.