"אחרי כל ירידה חייבת לבוא עלייה, אחרי כל ירידה חייבת לבוא
עליה" אתה יושב ומשנן לעצמך, בירה וסיגריה ביד, נושף אדים
לאויר הקפוא, ותוהה מתי לעזאזל כבר תבוא העליה הזאת. כבר
שבועיים שאתה לא ישן, מתנדנד בין סיוט לסיוט שאתה ער. ואתה
רואה אותה מולך, ואתה פשוט לא מבין מתי הפסיק להיות לה אכפת,
ומתי כל החיבה שרכשתם זה לזו הפכה לפוזה מטומטמת. ואתה לא מבין
איך מכבי ממשיכים להפסיד,ועדיין לא ברור לך למה אתה הולך לכל
משחק, לכל אחד ואחד מהם.
זוגות מחובקים בצעיפים עוברים מולך ואתה נזכר איך זה היה שגם
שניכם הייתם ככה, לפני הכל, והיא יושבת מולך, עם בירה- ובלי
סיגריה, כי סיגריה זה הרי לא בריא- והיא מאז ומעולם היתה
צדקנית, והיא אפילו לא מסוגלת ליישר אלייך מבט.
ואתה חוזר ומשנן, ומזכיר לעצמך שכבר היה הרבה יותר גרוע, ושגם
יכול להיות. אתה הרי סיימת צבא, ועוד עושה מילואים מדי פעם,
שממש זקוקים לך ביחידה. חשבת שלעזוב את המקום הזה יהיה קשה,
אבל זה התברר כהרבה יותר קל ממה שציפית. הפסיכומטרי כבר
מאחורייך, ויש עבודה, ויש בירה, ויש את ליאורה, נו טוב- בערך
יש את ליאורה.
שהזמנת אותה לצאת פעם ראשונה היא לא הסכימה, גם פעם שניה, גם
פעם שלישית, וגם שחודשים הצקת לה היא לא הסכימה, ורק שכבר
ויתרת ואמרת לה שבמילא- חשבת על זה, וכנראה שהיא צודקת, שזה לא
יכל ללכת ביניכם, רק אז היה שינוי במצב. זה שיגע אותה, שיגע
אותה שלא רצית יותר, שסופסוף היא הזמינה אותך לצאת, והסכמת אלא
מה, למרות שכבר לבד הבנת שביניכם זה לא ילך.
עוד דיסק הוכנס למערכת, וליאורה בכתה, ואתה בכית, וירד גשם,
ככה שבעצם גם העולם בכה איתכם.
ואתה מחבק את ליאורה,והסיגריה נשמטת מהיד כי ליאורה באמת שונאת
את העשן, ואתה מחבק אותה כל-כך חזק, שאתה מפחד שהבובה השברירית
שמונחת אצלך עוד שניה תישבר, ואתה רק משנן לה בשקט,שרק היא
תוכל לשמוע,
"אחרי כל ירידה חייבת לבוא עלייה ליאורי, חייבת."



לאורי, הילה, שחר, אילי וכל היתר- שכבר מזמן תופסים לי יותר
מדי מקום בחיים.
אני מקשיבה. באמת.