ארי בודד הסתובב באדמות הסוואנה,
גורש הוא מאדמת הולדתו,
דמעות הבדידות זלגו על לחייו,
הרוח הקרה פירעה את רעמתו.
לא אכל הוא מאז מלא הירח,
לא שתה מאז שקעה החמה,
לפתע ראה עדר איילים ליד אגם,
חשב ישביע את בטנו הרעבה.
והנה פגש להקת אריות זרה,
הסתלק מכאן, שאגו בקול.
פנה הארי לאחור והחל ללכת,
ואפילו לא הביט לאחור.
עברו חודשים ובטנו כבר מלאה,
אך הבדידות המשיכה לנקר בליבו.
כנראה נידונתי למות לבד,
חשב הארי בלכתו.
השמש החלה כבר לשקוע,
והנה ראה הוא לביאה בודדה,
התקרב הוא אליה בחיוך,
והמשיכו ללכת יחדיו לכיוון השקיעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.