הרקיע התמלא ענני כפור אפורים,
השמיים פרצו בבכי תמרורים,
אנשים ברחו מעצבותה של אמא אדמה,
אשר לא הצליחה להסתיר את כאב ליבה.
הברק המסנוור היכה בארץ הרטובה,
הבכי התחזק עם כל נשימה,
זעקת הרעם הרעידה את האוויר,
ליבה הוא זה ששילם את המחיר.
אך בין דמעותיה וזעקות הכאב,
ניצן שזה עתה פרח חדר לה ללב,
שכחה מיד את כל עצבונה,
הקרן שהאירה היתה בעצם חיוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.