בלילה עוד אמרת לו לילה טוב
והתקרבת אליו כדי שהלב שלכם יהיה קרוב
עוד הספקת לומר והוא השיב לך בשקט
מילים ששמעת בקושי אבל הספיקו משום
שנרדמת כמו ילדה אל חלום.
באותו לילה הוא נותר ער והקשיב לנשימתך.
אחר כך, עירום בקצה מיטה, כתב לך שיר.
ועוד אחד, מביט בנייר, ביד הזרה הכותבת
במקום לאהוב, מביט בך ובמקום בו שכב, מביט שוב בנייר
נבוך הוא קם והתיישב וקם ונע כצללית בחדר
ומשם לחדר אחר ומשם יצא למרפסת
ושב והתיישב לצידך ושוב קם ומזג לעצמו
ושתה עד שכמעט הקיא את נשמתו
ושב, ונשכב לצידך, שיכור ומואר
מביט ביד הזרה, החדלה, בדף, ביופיך ודרכך בעצמו,
עד שצמח בתוכו הדבר הזה, רוך. |
