כולם כל כך ואני כל כך לא
עם דבק צלוטייפ על האגודלים נחנקים מסמנים שלא אתפתה
לקרוע ממך להעיר אותך לשחק איתי
לשחק איתך
לבכות לצרוח להוציא, והעיקר להאשים, לחזור לשיאים.
לזחול חזרה אל הקיצוניות הממכרת,
לרחובות הבקעים החד סיטריים.
רק לרדת עוד ועוד לשקוע להשתעבד לרוע. לפחד, להעלב.
כמה בנאלית באהבה חסרת שורשים, מורעלת ממתיקות מזויפת
ואתה אדיש
אלף דלת יוד שין
משתריין בתוך הקופסה הכתומה שלך חיוך כתום ילדות כתומה
לבנה אחר לבנה אתה עורם.
חומות של מובן מאליו, גדרות של צפוי מוכר וידוע.
עשרות קומות של שפיות
ילד חסר שיניים, זה לא יגן עליך
אני חזקה יותר, אחר כך תדע |
