מאז שפגשתי את קארבר
אני לא יכול שירה.
הפיל הברוטלי הזה
הפרא חסר ההתחשבות
השתולל בחנות חיקויי החרסינה שלי
כמו פר בוטש, מרטש, מנתץ.
נדהם,
צפיתי כפוף מאחורי הדלפק
איך הוא מחריב
אני מתכוון
ממש מפרק את הצורה
לכל מה שיקר
לי
צוחק צחוק פרוע
הייתי צריך לירות בו כשהוא נכנס.
אנשים כמוהו
לא טובים
לכלום.
אל תלכו בשקט אל הליל הטוב
דילן תומס אמר ובאמת
הלך ומת צורח
טובע בשטפון אלכוהול
בן שלושים ותשע במותו.
אז מה?
כשאני חושב על זה
באמתבאמת באמת
חושב על זה
אני מחליט לוותר.
אני חושב שאלך להיות שכיר
בחנות של מישהו אחר. |