הלנה, כבת שישים, יושבת על ספסל, מפזרת פירורי לחם על הרצפה
ומזמזמת את מארש החתונה, כשאל הבמה פורצת ססיליה, גם היא כבת
שישים.

ססיליה: לעולם לא תנחשי מה קרה!
הלנה: מנין לך?
ססיליה: ובכן?
הלנה: אני לא יודעת
ססיליה: פרצה מלחמת עולם שניה,
הלנה: מלחמת עולם שניה?
ססיליה: כן, כך כתבו בכל העיתונים.
הלנה: בכל העיתונים? גם בניו יורק טיימס?
ססיליה: בניו יורק טיימס לא.
הלנה: ולמה זה? הוא הרי עיתון מאוד מכובד...
ססיליה(קוטעת אותה): כן, אבל אין בו מוסף כלכלי
הלנה: לפי דעתי דווקא יש בו
ססיליה: באמת? זה כנראה דבר חדש...
הלנה: לא, לפי דעתי היה בו מוסף כלכלי מאז ומעולם. על כל מקרה,
מה למוסף כלכלי ולמלחמת עולם שניה?
ססיליה: אני לא יודעת, אבל... חורף עכשיו. בעת חורף יש לניו
יורק טיימס נושאים חשובים יותר להתעסק בהם.
הלנה: אמרי לי, ססיליה, מלחמת העולם השניה לא נסתיימה לפני
חמישים שנה?
ססיליה: לא, שישים.
הלנה: והיא פרצה בשנית?
ססיליה: חשבתי שאולי פרצה עוד אחת.
הלנה: עוד מלחמת עולם שניה?
ססיליה: כן.
שתיקה קצרה
הלנה: שמתי לב שלא אישרת הגעתך לחתונה.
ססיליה: לחתונה של מיכלי?
הלנה: כן. אני יודעת שהוזמנת, דאגתי לכך בעצמי.
ססיליה: כן, כן. אני אדאג לזה. אבל יש הרבה מה לעשות, הרבה מה
לעשות ומעט זמן לעשות את זה.
הלנה: מה מעסיק אותך כל כך?
ססיליה: הרבה דברים, הרבה דברים. מאז שמורדי מת יש כל הזמן
סידורים של כספים ומשתנכאות
הלנה: משכנתאות
ססיליה: כן, גם זה, ואני צריכה ללכת לבקר אותו כל יום בקבר
ולנקות אותו וגם הילדים... (עוצרת) רגע, רגע, מה את עושה?
הלנה: מה אני עושה?
ססיליה: כן,למה את מלכלכת?
הלנה: הלחם, את מתכוונת? זה לציפורים.
ססיליה: כבר אין פה ציפורים, הלנה, הם הלכו ברגע שהתחילו
להכניס פה פחי זבל ברחוב, יש יותר מדי חתולים. זה היה בכל
העיתונים
הלנה: בכל העיתונים? גם בניו יורק טיימס?
ססיליה: לא, בניו יורק טיימס לא
הלנה: למה לא?
ססיליה: למה לא, היא שואלת אותי. כי הניו יורק טיימס זה בניו
יורק, מה יש להם להתעסק בפחי זבל וציפורים בתל אביב?
הלנה: בסדר, ססיליה, אין צורך לצעוק. רק תאשרי הגעה לחתונה,
טוב?
ססיליה: טוב, טוב. אבל יש הרבה מה לעשות, הרבה. מורדי
והמשתנכאות והילדים..
הלנה: המשכנתאות, ססיליה, המשכנתאות
ססיליה: כן, גם זה.