בשם אלוהים שלא קיים ביקשתי ממך לחזור בך. בשם כל האלילים
הדמיוניים צעקתי לך להפסיק. בשם הכוכבים והירח אשר תפקידם הוא
להאיר עלינו או בלילה, חיבקתי את ידייך ורציתי לעצור בעדך. לא
הקשבת, גם לא רצית. הנני יודעת זאת עכשיו.המשכת.

היכן את עכשיו? לא האלוהים המזוייפים לא עוזרים לי למצוא אותך.
לא, האלילים הדמיוניים לא מחפשים אותך ביערות. ולא, הכוכבים
והירח לא מספיק מאירים את האדמה בשל שאוכל לראות אותך בחושך
הזה.

ואני אמשיך לצעוק ולחפש, למרות שאדע כי הלכת לאיבוד, בין כל
הרועה והחושך, הגועל נפש והרעידות."ישנה עוד אפשרות למצוא
אותי" אחשוב שאת אומרת בצדו השני של העולם.וכשאצא למסע חיפושים
אחרייך, אוותר על הכל, הכל חוץ מהמחשבה על כך שאראה אותך שוב,
בין כל הגוויות והגופות, בין כל הדם והגידים, בין הרובים
והסכינים החדים.

אגיע לסוף העולם, אראה אותך שם, שוכבת עם בחור לשמאלך ובחורה
בחצי עילפון לימינך. לא תשאלי שאלות, את תהיי במצב עוד גרוע
מזה של הבחורה לימינך.

אקח אותך על זרועותיי ואביא אותך הביתה, חצי גוססת חצי מתה.
אשכיב אותך במיטתי ואשב עימך עד אשר תוכלי לפקוח את עינייך.
ואעזור לך לקום לתחייה בזמן שאת תתפללי לאלוהים שלא קיים, אחיך
יבכה לאליליו הדמיוניים, ואני אסתכל על אור הירח והכוכבים אשר
יסמנו לי אור קטן במיוחד בתור סימן לנחמה.