New Stage - Go To Main Page


לא רוצה לחשוב עליה יותר.
היא מכאיבה לי בדמיון.
שתעלם לי כבר מהראש, אלוהים, תוציא אותה.
למה אתה מכאיב לי? למה היא מכאיבה לי?
למה היא ממשיכה לטייל שם כאילו לא קרה כלום?
למה תמיד כשאני שומע את שלמה ארצי שר,
אני מדמיין אותה שרה במקומו?
וכשעצוב ולבד בלילה, אני עדיין ישן בצד שלי,
ומשאיר לה את המקום בצד של הקיר?
וכשאני רואה בורגר-ראנץ' אני מתרחק, למה?
וכבר שבועיים שאין שבת עם פרוזן יוגורט,
עם חיבוק אהוב ומוכר.

אני אבוד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/2/06 15:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סנאי דותן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה