המוזה אבדה.
ואיתה התשוקה.
האהבה הלכה ואיתה התקווה...
לכתוב שוב.

לא כותבת יותר, אפילו לא בשביל המגירה.
אין לי מוזה, ונידמה שאני על סף נפילה.

רוצה לכתוב הרבה,
אבל כל כך קשה כשאין על מה.
ואולי אהיה כמו ג'ון... אכתוב על כל מחשבה.

אבל הדרך מהראש אל הדף ניאת לי ארוכה.
מלאת מכשולים
כל כך קשה לבטא כל דבר שמרגישים.

ואין לי מוזה
וזה קשה.
אני תמיד כותבת
לפחות תמיד כתבתי.

אז מה קרה?!
איך פתאום הפסקתי?!

ואולי התשובה נמצאת עמוק בלב.
זה קשה לכתוב כשאין מי שאוהב...