|
היה נדמה לי שראיתי אותך.
אני זוכר אותך מהתיכון
היית יפה.
חיוך כזה כבר מזמן לא היה לי,
אבל הוא לא מתקרב לחיוכך.
התחלתי להתקרב
כמעט אמרתי את שמך.
אני עוד זוכר אותו טוב.
שתקתי.
נזכרתי שככה הייתי רגיל.
מעולם לא השתמשתי בשמך,
ואת אף פעם לא חיכית לשמוע. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.