אני רוצה לאכול אותך.
ככה, בלי תוספות. כמו שאת.
ללקק את האצבעות
ואת המקום בו הן היו לפני רגע...
להרטיב את השפתיים והסנטר
בכל המליחות החמצמצה
שהיא את.
שהיא מתוכך.
שהיא ממך.
ניגרת על פי
ושפתיי
ואני מלקק בתאווה
ולא משאיר סימן.
ולא נודע כי באת אל קרבי.
לשסות בך את לשוני
הפורצת כל גבול
כסייר מומחה
מגששת בין נפתולייך.
מעלה מטה
שמאל ימין.
מניקבה לניקבה.
מלטפת.
סוחפת.
שורפת.
עד שתתפתלי על פניי
ותצעקי לי
אלוהים
אלוהים
אלוהים
ואני אומר
אמן.
ברכת המזון (המזיין)
והמוציא רחם מן הארץ.
ונשיקה
על קצה הכפתור הרטוב
שהוא את
כרגע.
פועם.
כמו הלב שלי בחזי
ועיניי הבולעות אותך אחרי הפה.


27/8/2000 22:47