|
אני רוצה לאכול אותך.
ככה, בלי תוספות. כמו שאת.
ללקק את האצבעות
ואת המקום בו הן היו לפני רגע...
להרטיב את השפתיים והסנטר
בכל המליחות החמצמצה
שהיא את.
שהיא מתוכך.
שהיא ממך.
ניגרת על פי
ושפתיי
ואני מלקק בתאווה
ולא משאיר סימן.
ולא נודע כי באת אל קרבי.
לשסות בך את לשוני
הפורצת כל גבול
כסייר מומחה
מגששת בין נפתולייך.
מעלה מטה
שמאל ימין.
מניקבה לניקבה.
מלטפת.
סוחפת.
שורפת.
עד שתתפתלי על פניי
ותצעקי לי
אלוהים
אלוהים
אלוהים
ואני אומר
אמן.
ברכת המזון (המזיין)
והמוציא רחם מן הארץ.
ונשיקה
על קצה הכפתור הרטוב
שהוא את
כרגע.
פועם.
כמו הלב שלי בחזי
ועיניי הבולעות אותך אחרי הפה.
27/8/2000 22:47 |
|
|
פעם היה איש
כחול. הוא גר
בבית כחול, ישן
במיטה כחולה,
צחצח את שיניו
הכחולות במברשת
שיניים כחולה.
היה לו ראש כחול
ושיער כחול. יום
כחול אחד הוא
נסע במכונית
הכחולה שלו,
ופתאום ראה
בצידי הדרך
הכחולה- איש
ירוק. הוא עצר
לידו ושאל:
"תגיד, איך זה
שאתה ירוק?"
אז האיש ענה לו:
"אני? אני
מסלוגן אחר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.