קראתי  מה שכתבת עליה, קראתי על מה שאתה רואה כשאתה מסתכל עליה
ראיתי את המבט האוהב בעיניים שלך כאילו ממש היית מולי, ואתה
שם, בדמיוני, עומד בכל יופייך מביט בה כאילו אתה רואה אותה
בפעם הראשונה, נדהם, בוחן אותה כל כך נמשך וכל כך מפחד ממה
שאתה רואה, רוצה לגעת בה כדי להוכיח לעצמך שהיא לא חלום. והיא,
כל כך נוכחת, עומדת מולך, מדהימה, רואה את המבט שלך ושואבת
ממנו כוח. מוציאה חצי חיוך שמתאים בדיוק לקמטי צחוק של
העיניים, רואים שהיא צחקה הרבה. ואתה מופתע מהחיוך, מסתכל על
העיניים שמחייכות גם הן, מקרינות שמחה ועצב בו זמנית. שניכם
עומדים בלי מילים כאילו שואבים אחד מהשני אנרגיה, כאילו דרך
המבט אתם מקרינים את המחשבות שלכם, את הרגשות. שניכם כל כך
מושלמים ביחד בשתיקה מושלמת, שתיקה שמספרת כל כך הרבה.
ואני יושבת מדמיינת את שניכם, יושבת לבד בוכה ושמחה בשבילך, כל
כך מבולבלת, כל כך רוצה להכיר אותה, לראות מה יש בה שגורם לך
כל כך לאהוב אותה, לא מבינה למה אני נולדתי להיות אני ולמה היא
נולדה להיות היא.
איך אני מקנא במישהי שאני לא מכירה..