מיכל גפן / זכרתיך גאות |
מים כיסו את שלוות החוף, ביום הכי קר בשנה,
ובחולית הנוזלים ערבול מקומי כי יש צדק בלב מהומה,
כשעזב לו הים, לא ידע עוד לאן, חרט נחרצות בשצפו,
אבל גם בנדודיו לפעמים קריאותיו מהולות במעט היגיון.
מה יקרה אם פתאום יתממש זיכרון וייפה את הכל?
רגע של שקט, בחוץ שוב החול ממשיך לאבק בדמו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|