ליצן אחד אמר לי פעם שאני נראה כמו חמור.
למרות שאין לי בכלל אוזניים גדולות ואני לא מכוער, עדיין
נעלבתי ממנו, במיוחד שהוא היה ליצן. מתחת לתחפושת הזאת ולכל
האיפור והאף האדום יכול היה להסתתר גם מישהו מכוער, אולי הוא
יותר מכוער ממפלצת ובגלל זה הוא מתחפש כל הזמן. אבל לא הוא,
הוא דווקא נראה לי ליצן יפה וזה מה שהרגיז אותי עוד יותר. למי
הוא חושב את עצמו הליצן הזה? בסה"כ אחד שמגיע לימי הולדת של
ילדים קטנים ומנסה להצחיק אותם. לפעמים זה לא הולך לו אפילו כי
את הילדים של היום קשה כבר להצחיק. יש להם דרישות.
מאז אני מרגיש ממש אפס, בעבודה לא הולך לי, אפילו עם נשים אני
לא מצליח להתחיל כשאני יוצא לפאב. מאותו היום שהליצן אמר לי את
מה שהוא אמר חיי הפכו לגיהנום. כל כך קיללתי את היום הזה, למה
הוא בכלל היה צריך להגיע? למה חמור? למה אני?
חבר שלי אמר לי שאולי זאת מחמאה, יש אנשים שלא יודעים להתבטא,
קשה להם להגיד את מה שהם רוצים להביע, אבל אותי זה לא ממש
ניחם, עדיין הרגשתי כמו חמור. "אבל מה רע בחמור?" הוא שואל
אותי, לא עניתי לו, הייתי יותר מידי מדוכא מאתמול בערב כשהיינו
באותו הפאב, אפילו המלצרית שמכירה אותי כבר המון זמן ותמיד
הייתה מדברת איתי שתקה. היא בטח ראתה שאני חמור.
במשך שעה הסתכלתי על עצמי במראה ולא הבנתי מה עשיתי לליצן הזה
רע? בסה"כ נתקעתי בו ברחוב, בדיוק כשהוא סיים מופע אצל הילד של
שושנה השכנה. זה גם לא היה בכוונה, אני יודע שאני מעופף
לפעמים, ולפעמים אפילו יותר מידי. ואז הלכתי לישון, באותו
הלילה חלמתי על הרבה חמורים ואז פתאום הפכתי לאחד מהם, נראיתי
בדיוק כמוהם ונבהלתי. התעוררתי באמצע הלילה ולא יכולתי לחזור
לישון.
כשהגעתי לעבודה הייתי ממש עייף ובקושי סיימתי את העבודה. הבוס
שלי שאל אם הכל בסדר וסתם הנהנתי עם הראש והמשכתי ללכת. כל
הזמן אני חושב מה אני אגיד לאותו ליצן אם אני אראה אותו שוב
ברחוב, אבל לא יוצא לי כלום, אני פשוט אפס! כלום שמהלך על
שתיים, בעצם על ארבע כי אני חמור ויש לי זנב.
חבר שלי אומר לי שאני לוקח דברים יותר מידי ברצינות, נראה אותו
שורד אחרי שיגידו לו שהוא חמור, הוא פשוט לא מבין, אף אחד לא
מבין.
באותו ערב שוב יצאנו לפאב, הפעם המלצרית אמרה לי שלום, חשבתי
שאולי החמור זה עניין זמני אבל מייד ידעתי שאני טועה כי אח"כ
שוב ראיתי אותה והיא לא ממש התייחסה אלי.
חבר שלי פתאום הביא לשולחן שתי בחורות, שמחתי שהוא הביא אותן
כי ידעתי שאם אני הייתי ניגש אליהן היה יוצא לי מהפה רק "אי
אה, אי אה" והן היו נבהלות ובורחות. האמת שנורא נהניתי באותו
הערב, אח"כ גם הבאתי את הבחורה אלי הבייתה.
למחרת בבוקר הרגשתי יותר טוב, שאני מתקדם בחיים, שאולי באמת
לקחתי את עניין החמור יותר מידי ברצינות. כשהגעתי לעבודה הכנתי
לי קפה, הקפה של הבוקר צריך להיות חזק וחם, כמו שאני אוהב,
עישנתי סיגריה וסיננתי לעצמי: "הליצן הזה, שילך להזדיין". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.