אופיר סרוסי / רזי נפשי |
באישון ליל את הולכת
מגששת באפלה,
מחפשת בלאט, בשקט
את אהבתך אשר אבדה.
בקצה העולם נודד אביר
אל עבר הניצוץ שבעינייך,
את רזי לבך יודע הוא
ושומע תפילותייך.
מה תאמרי לו ילדתי
בת-הרים את, אשת חיל,
והוא מושא לבך
נודד בדרך יום וליל.
כשתקוותייך ינדפו
כעלה ברוח סתיו,
יחפוץ לבך באיש אחר
ואהבתך תנטה אליו.
ולבסוף יבוא הנער
נפשו גועשת והומה,
יבוא, וייווכח לדעת
מה בוגדנית היא, האהבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|