נשימה אחרונה של מגן האומה
מהדהדת בשדה הרותח,
נשימה אחרונה של גיבור מלחמה
שכדור את גופו פילח.

לצד חבריו שוכב הגיבור,
עיניו עוד פקוחות לרווחה.
פקוחות הן, ויודעות -
מהן זוועות מלחמה.

בגופו הגן על החלום,
בגופו שמר על התקווה,
איש לעולם לא יוכל לפרוע
את חובה של האומה.

השדה מבעבע בדמם של אחים
שעל משמורת הדגל נפלו,
בשעתם האחרונה עמדו איתנים
ובצבא השטן נאבקו.

מגן האומה שוכב שם דומם,
אולי חולם הוא הביתה לחזור,
אות הכבוד בו זכה לאמו יינתן
הלוא הוא... גיבור.