אופיר סרוסי / אהבה |
נשמתי נעצרה כשנשקת לשפתי
בחיוך של מלאך אחזת בי.
הרגשה מתוקה מציפה את גופי
שלווה כמו חלום שחלמתי.
אהבתיך יותר מאת חיי,
את פנייך קיוויתי לראות,
אבל את החלטת לוותר עלי,
איך נמוגו אשליות מתוקות...
אם שוב אראה פנייך-
אלי, עזור לי אז!
איך אוכל אז להסתיר
את הרגש שבי כה עז?
אביט אז בעינייך,
ואמשיך לבהות בהן.
לעולם אני אוהב אותך-
את חיי למענך אתן!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|