[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רפאל רוז
/
כסא בודד

הייתי במסיבת אירוסים של חברים לפני כמה לילות, במסיבה היו
כסאות פלסטיק שחורים, כאלה ששמים בגינה, בין כל הכסאות השחורים
האלה היה כסא אחד שנשארה עליו מדבקת הברקוד מהחנות, על המדבקה
היה רשום: "כסא בודד"

ראיתי את משה רבינו במסיבת פול מון בקו פאן גאן, הוא רקד על
החול, עלי הייתה מרוחה בחורה גרמנייה שפגשתי כמה ימים קודם,
הזזתי אותה בעדינות הצידה ונגשתי למשה, שנינו היינו יחפים,
אמרתי לו "משה, משה", "מה בני?" הוא ענה, אמרתי "משה, זה בסדר
שאני אשכב עם גרמנייה הלילה?" משה הרהר לרגע ואמר "בני, לך
תשכב איתה". אמרתי שוב "היא גרמנייה", משה חייך הנהן והמשיך
לרקוד. חזרתי לגרמנייה, הלכנו לחדר שלי ושכבנו. אחרי הסיגריה
חזרנו לחוף, מייד איתרתי את משה רבינו, שוב ניגשתי אליו הפעם
עם עיניים דומעות: "משה, משה, שכבתי עם גרמנייה!".
כל זה קרה באמת, רק שלא שכבתי עם הגרמנייה, היא לא הסכימה.

למה חיוכים של בחורות ממיסים אותי אפילו אם הן לא חייכו אלי?

אחרי אותו ערב הסתובבתי עם טעם רע בפה כמה ימים, זה מדהים איך
תחושות הופכות לדברים מוחשיים; לריחות, לטעמים, לצלילים.

הלכתי באותו רחוב ליד אותו בית אולי אפילו באותה שעה באותו יום
של השבוע, איך אותו מקום יכול להיות כל-כך יפה וגם כל-כך
מכוער?

ראיתי את אלביס בתחנה המרכזית בירושלים, הוא ראה אותי מסתכל
עליו והבין שאני מזהה אותו הוא התקרב אלי ואמר בקול שיש רק
לאלביס: "I'm so lonesome I could cry" ומייד חייך את החיוך
השמאלי שלו, רציתי להשתחוות למלך, לנשק לו את הטבעת ולשאול האם
מה שה - wise men אומרים באמת נכון, אבל הוא כבר נעלם.

הייתי מוכן לעשות הרבה בשביל הסיכוי, הייתי נוסע שעות בשביל
הסיכוי, הייתי משתנה הייתי משתטה הייתי שותק הייתי צועק הייתי
רץ, רץ מהר הייתי מוותר על הכול הייתי עושה הכל בשביל הסיכוי,
אם רק הייתי יודע שיש סיכוי לסיכוי...

שיחות עם איתי. איך אני אוהב את השיחות עם איתי, שיחות בירה
כאלה, שיחות לילה, על הכול ועל כלום, לדבר לא בשביל להישמע,
לשמוע לא בשביל לדבר, פשוט שיחה בין חברים. הבירות מתרוקנות,
המאפרה מתמלאת, קליפות הבוטנים נערמות על הדלפק וברקע השיחות
שלי עם איתי והמוזיקה של הבר.

מכירים את זה ששואלים אתכם אם אתם מכירים את זה לגבי משהו שאתם
ממש לא מכירים ובכל זאת אתם צריכים להנהן בראש ולהגיד שאתם
מכירים כדי לא לתקוע את זה ששאל?

מכירים את זה שאתם שומעים שיר שאתם ממש אוהבים וקצת חבל לכם
שהמילים היפות לא כל כך מתאימות למצב של החיים שלכם כרגע, כמו
למשל שיר אהבה כאשר אתם בודדים כבר די הרבה זמן, לי זה קורה
הרבה והייתי רוצה להיות בכל המצבים שהשירים שאני אוהב מדברים
עליהם רק כדי שאני אוכל לשמוע את השיר המתאים במצב המתאים וממש
להתחבר למילים. לא איכפת לי שחלק מהשירים הם על פרידה ועל
בגידה ועצב ואובדן ועל קנאה ואהבה נכזבת וחד צדדית ועל ניתוק
וגעגועים זה לא משנה לי אני רוצה לחוות הכל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אגוזי קוקוס זה
לא דבר שגדל על
עצים!



משפטים שאמא
(פולניה) אומרת
לבנה במכולת.


בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/2/06 10:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רפאל רוז

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה