הנה הלילה ירד, הוא עטף אותנו בחלום.
הוא הדליק המון מנורות, הוא השכיבנו לישון.

הוא מאיר לא מעיר הוא שליו,
הוא נפרד מאיתנו לשלום.
הוא נותן קצת מנוח ללב
מכין אותנו לבואו של יום.

והיום מלווה בעצמה, הוא מעיר ההמון מחלום.
הוא הדליק מנורה ענקית, הוא פוגש בנו לשלום.

החיים מתחילים מחדש,
כל יום הוא סיפור משל עצמו.
מלווה בפחדים וחשש
כמו מחר, כמו היום, כמו אתמול.

ואז שוב הלילה מגיע,
כבמטה מכסה העולם,
כוכבים ממלאים הרקיע,
ואני כה קטן נעלם.





,