מירי כץ / כל הפרחים נובלים |
בדרכי, ראיתי אתו בשדה.
כה ענוג ושליו הוא נראה,
מרחוק לכד את עיניי ואת לבי.
ושוב שבתי לשדה ואכן הוא היה שם.
פורס זרועותיו אל השמש החמה.
גופו העדין והזך מלא יופי וחן
ריחו המשגע המטריף את חושיי.
כל כך רציתי לאספו אל ביתי,
רציתי שיהיה רק שלי .
ובאחת הפעמים שבה צעדתי בדרכי -
אספתי אותו, חטפתי אותו בלי רצונו.
הבאתי אותו לביתי, השקתי אותו, נתתי לו הכל.
בוקר צהריים וערב, התענגתי עליו.
על ריחו המשכר, על מראהו המדהים
על אותו גוף דקיק ושביר.
חייתי אותו, חשתי אותו, אהבתי אותו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|