געגועי גשמיי האחרונים
אינם ניתנים לתפיסה,
רבות הן הדרכים ואני יחפה,
אלך ואחזור.
זקות הן השאלות, קשות רבייה,
שלולית מעיניי פורצת מתוכי,
לבדי אם כי לא בודדה אני.
המסע הוא הקודש,
הפיתרון הוא האפשרות.
לכיצד אדע לזכור את טיפתי האחרונה?
בתשובתי אין רע לי זאת.
תשובתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.