יש מה לעשות עם החיים.

משכו של פיהוק ייקח לך להיזכר
להתערות אל המרחב
המציאות לא תשקר,
ייחול קצר של שכחה
להתעטפות בחשיכה
את מתעוררת -
ושתיקה

אני כבר לא אהיה שם
כורחן של נסיבות
מעניין איפה זה "שם"-
ההורים? חברות?

מי איתך יחלוק אז
את לחם צערך?
לא אדע כפי שלא אדע עתה את שמך
האם הייתי שם איתך, לזמן?
הצער בפנייך אותותיו נתן
כי כשהלכתי (נסיבות) -
את נשארת - לבכות.

וכשהלכת - אני נשארתי.
ולא שמעת את שזעקתי
אל גבך המתרחק
אולי גרוני שהשתנק
אולי הגשם התחזק
שוב לא אומר את שבער בי
לא אשים ראשי בחיק

לו כוחי לי צעקתי, הביטי סביבך!
חפשי בחייך סיבות לחייך
זכרי אותי, את שלוותי,
את אהבתי, ולאט - התרחקי.