חוזר אל מחוזות ילדותי
האם אמצא שם את עצמי?
הולך בין ההריסות
מנסה לאסוף
שברי תמונות
באיזה צד אני עומד?
מביט באנשים שסביבי
את שמותיהם שכחתי
ופניהם הפכו זרים
במחוזות ילדותי
כבר לא אוספים מתנות מזרים
שירים הופכים מילים
לעיתים הן נמשכות
עוד רחוב אחד
גם ילדותי עכשיו
ארוזה בתוך זיכרון
כמו ספר שמבקש את סופו
אני נודד במחוזות ילדותי
אל שירים שלא הכרתי
שם הגיבורים חיים בינינו
או נשכחים בצל הזמן שחולף
במחוזות ילדותי
לא מצאתי את ביתי
אולי בנו עליו דבר מה
מחפש את העצים
ביניהם התחבאתי
לפני שאיבדתי
את שאריות ילדותי
מה שכחתי לקחת אל חיי?
מחפש את הפנסים
שיאירו את הכבישים
אולי עכשיו, זה שוב אני
אולי זו הדמות
שביקשה להיות שיר
בסוף מוצא את השביל, חזרה
אל מחוזות ילדותי
שם הדלתות נטרקות
ואנשים חזרו אל הבתים בחסות החשכה
אני זוכר שהיו שם כרזות
ואני זוכר עתיד שנוצר
וביניהם, חיפשתי מחסה
מילים ופנים
בסוף, החיים לוקחים הכול
כתבתי על חתיכת נייר
חוזר אל מחוזות ילדותי
מה איבדתי שם, שעכשיו זקוק לו?
סופר מה נשאר על המדף
אחר כך פותח את הספר באותו עמוד
ילדותי זרועה שם, כמו פרטים מתוך ספר מתח דמיוני
במה אבחר, כיצד להמציא סיפור אחר?
חוזר אל מחוזות ילדותי
בנו שם בניינים חדשים, ואנשים נוספו בקומות
יש ימים
שגם אני בוחר לשכוח
ויש ימים, שילדותי חוזרת
כאילו לא איבדה מעולם מקום |