אירה לנקין / שירת הים |
קוראות לך שפתיי
בשירה דוממת
בואי. גם אם הנך רחוקה.
בחרת להפליג ואני מחזירה אותך אליי
בואי, אני מנסה.
אך אינך שומעת את שירתי
ממשיכה להפליג, להתרחק...
בואי!
קולי נבלע בין רחשי הגלים.
מתי תפסיקי להתעלם משירת הים?
בואי, בבקשה בואי.
נשמעות תפילותיי בשירה רוגעת
כמו מוזה המנסה למשוך אותך בקולה
בואי. אל תעלמי בתוך הכחול של הים והשמים.
חזרי! הקשיבי לשירתי
כדי שאוכל להיות שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|