מה שהכי עצוב זה שזה לא נעשה קל יותר בגיל 80. אבל מה כולם
לוחצים עליך, בעיקר הילדים. ארבעה שנים עברו מאז שאמא נפטרה הם
חוזרים ואומרים, והיינו רוצים לדעת שאתה לא לבד כל הזמן, שיש
לך מישהי להעביר איתה את הזמן. כל הזמן מספרים כאילו בדרך אגב
על האמא של הברקוביצ'ים שגם היא פנויה ומחפשת, ואם אני רק
אפסיק להיות כזה עקשן ובררן אז אני אוכל להיפגש איתה לקפה, אף
אחד עוד לא מת מקפה הם אומרים (חוץ מקצ'לה מהעיר שלי שחטף שבץ
בגלל קפה שהיה חם מדי וצנח על הקרם-שניט שלו באמצע הבית קפה של
ברוריה). מה אכפת לך לנסות, הם לא מרפים, מה הכי גרוע שיכול
להיות, הכרת עוד מישהי בחיים שלך, כזה סיפור, מה אנחנו מבקשים
ממך כבר, שיחת טלפון ופגישה של שעה לקפה.
אבל כמו שאמרתי, זה לא נעשה קל יותר עם הגיל, אבל בטח שזה
נעשה יותר רך. בשנים האחרונות עומד לי בקושי פעם בחצי שנה,
שבשביל אלמן זאת נחמה זוטא, כי יש פה אחד בבית אבות שעשה קורס
אינטרנט רק כדי שיוכל להזמין ויאגרה, הוא לקח 3 כדורים בבת
אחת, אחרי האוכל כמו שכתוב,  ולא הפסיק לעמוד לו במשך שבוע,
בסוף אישפזו אותו במחלקה אורולוגית, והכניסו לו קטטר לשלפוחית
שתן כי לא הצליח להשתין. זיון לא יצא לו מזה בסוף, אבל הוא חזר
עם כזה חיוך מהבית חולים. סיפר שהייתה לו שמה אחות אמריקאית
בלונדינית עם חזה שעוד עומד, לא כמו פה בבית אבות, ובמשך
השלושה ימים שהוא היה שם היא כל הזמן התעסקה לו עם הביצים
והשמוק, הוא גם התוודה בפנינו על כוס תה, שכמה פעמים הוא "צבט"
את הקטטר כדי שלא ינקז לו את השתן וככה הוא סחט ממנה עוד ליטוף
של הביצים. תאמינו לי יש פה חבר'ה שחושבים שהם בני 60.
בקיצור, אם עומד לך פעם בחצי שנה, צריך לתזמן את זה טוב טוב,
אחרת מה זה שווה? לפי מה שהילדים אומרים, היא התאלמנה לפני שבע
שנים ומאז לא היה לא אף אחד אז גם לה בטח יש צרכים, ואם אני
קובע איתה ובדיוק עומד לי לילה קודם, מה חצי שנה נדבר על
מזכירי ההסתדרות בשנות ה-50 ועל חברים משותפים שיש להם
אלצהיימר? זה לא ילך, חייבים לתזמן את זה שככה בפגישה השניה או
גג השלישית יעמוד לי. הרי ילדים כבר עשינו שנינו, ואני לא בטוח
שאני או היא נחיה תשעה חודשים אחרי המעשה, ואם אין ילדים, אז
גם חתונה יורדת מהפרק, הרי למה להתחתן אם לא מביאים ילדים.
אנחנו מדברים פה על קשר של נוחות, אולי מדי פעם היא תישאר
לישון פה, אבל לא מעבר לזה. בכל אופן, רק בשביל להרגיע את
הילדים, אני אתקשר אליה אחרי שאני אבדוק בלוח שנה מתי עמד לי
פעם אחרונה. הם אומרים שהיא גרה פה במתחם של הבית אבות, כמה
בניינים ממני. במקרה הכי גרוע, אם היא לא נראית לי, אני פשוט
אשים גז בקלנועית  ואעלם לי אל האופק. ממילא עד מחר בבוקר היא
תשכח את זה.