[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניביקי שגב
/
תנאי מעבדה

היא יצאה מחדר העבודה כשעינייה לחות ורטובות, מנחם קרא לה
שתשוב פנימה, אבל היא כבר נכנסה לחדר השינה וסגרה מאחוריה את
הדלת.
מנחם לעומתה שהיה אדם יציב ונוקשה הרבה יותר, נשאר עם המסמכים
בידיו מוצף ברגשות פחד והתרגשות.
הוא לא ידע אם לצחוק או לבכות, אם לשמוח על 17 שנות מאמץ
והשקעה או להיות עצוב כי זו אישתו שיצאה הרגע מהחדר.

למרות שזו הייתה אשמתו הוא לא ידע אם הוא זה שצריך להצטער, בטח
שהוא אהב את אישתו אבל זה היה מזמן כל כך שהוא בכלל לא היה
בטוח שזה היה הוא.

הכל התחיל לפני בערך 12 שנות עבודה, שמנחם היה בשלהי שנות
השלושים לחייו. הוא עדיין לא הכיר את סוניה אישתו, לפחות לא
כסוניה אלא כגברת בוגופולסקי. גברת בוגופולסקי הייתה עובדת
חרוצה, במשרדו של ראש המחלקה.

מנחם לא עבד איתה באותה מחלקה, ובטח שלא באותה קומה.
סוניה עבדה במחלקת תקציבים וכוח אדם וודאי הכירה את שמו של
מנחם על הנייר.
מנחם לעומתה עבד במחלקת המו"פ כחוקר ראשי.
בדיוק באותה תקופה הוא ועוד צוות לא מבוטל עבדו על פרויקט
לפיתוח חומר משמר שיער, זה היה פיתוח חדשני באותה תקופה,
והחברה יעדה לו גדולות.
מנחם ועמיתיו נאלצו לעבוד שעות רבות, ולא פעם מנחם מצא עצמו
יוצא מבניין המשרדים באותה שעה שהגיע אליו אתמול ובאותה שעה
שסוניה הייתה מגיעה אליו.
הם היו נפגשים מידיי פעם בכניסה וביציאה מהמעלית, ולא פעם
התפתחה ביניהם שיחת חולין על רקע התקליט היחיד שהיה נשמע יום
יום במעלית.

כך בחר בה מנחם לאדם שעליו ינוסה החומר לראשונה, כמובן שהיא לא
ידעה שהיא הראשונה או שזה חומר שאמור לגרום לשיערה להיות בלתי
ניתן למריטה, אבל היא כן ידעה שזה שמפו אם ריח מאוד מרענן.

סוניה השתמשה בו במקביל לעכברים שהתשמשו בו במעבדה.
מנחם שרצה לבחון את סוניה מקרוב נאלץ להתקרב אליה.
הוא היה עולה שתי קומות, לקומתה של סוניה והיה מדבר איתה ושותה
את הקפה שהגישו בהפסקת הצהריים.

מנחם החל להימשך אל סוניה שהייתה אישה נאה לכל הדעות והקשר
שלהם הלך והתהדק, לימים ביקש מנחם מסוניה להפסיק להשתמש בשמפו
המדובר, שלא עשה את עבודתו לא עליה ולא על העכברים, ובאותו
משפט עצמו גם הציע לה נישואין.

הוא וסוניה התחתנו וחיו חיי פקידה ראשית וראש אגף הפיתוח
סבירים למדיי במשך 10 שנים תמימות, עד לפני חודשים ספורים בהם
סוניה החלה להתלונן על כאבים חזקים באוזניים ששינו אט אט את
צורתן ובשאר הגוף שצימח בלוטות משונות.
מנחם והיא ביקרו אצל מרבית הרופאים ועשו את מיטב הבדיקות,
ולאחר שלא נמצא דבר וחצי דבר המשיכו לעשות עוד בדיקות שבד"כ
עושים אחריי שלא נמצא דבר.

הרופאים החלו לעשות בדיקות C.T, בדיקות M.R.I, משטחי גרון,
בדיקות מאמץ, צילומי רנטגן, בדיקות משונות במעבדות
שינה,ודיקורים מותניים.
באחת הבדיקות נעשתה גם בדיקת D.N.A ואז נפסקו הבדיקות.

התוצאות נמצאות כעת אצל מנחם ביד, ולמרבית הפליאה יש בהן
ממצאים. מה שעולה מן הבדיקות הוא שאשתו של מנחם, סוניה, הופכת
לעכבר.
מנחם לא ידע איך לספר לה כשהגיעו הבדיקות, וכנראה גם לא ידע
איך לספר לה לפניי שיצאה מהחדר.

מנחם אחז את ראשו בידיו, או את ידיו בראשו. בכל אופן הוא לא
הבין איך הוא לא חשב על כך קודם.
פתאום הוא הבין שכאשר ניסה את העכברים בחומר שיצר, הם לא הראו
שום תופעה מיוחדת, אבל אחרי קצת פחות משנה החלו להחליף צבעים.
הוא בטפשתו יחס זאת לעונות השנה או לניסויים אחרים שבוצעו על
העכברים לאורך כל התקופה.

עכשיו הייתה בידו התשובה! העכברים הפכו לעכברים!
הוא לא ידע אם לספר זאת לאישתו ובמוחו גמרה ההחלטה שלא לספר
משתי סיבות:
א. לא היה בטוח במאה אחוז שזה מה שקרה וכמדען לא יכול היה
לעסוק בספקולציות שכאלה.
ב. גילויי העניין מצד אישתו לא יביא שום תועלת להמשך הניסוי.

בליבו לעומת זאת נקבע שלא לספר מסיבות אחרות לגמרי שלא היה
מודע אליהן כלל.

בשלב מסוים של הלילה החליט ללכת גם הוא לחדר המיטות לאחר שעשה
6 פעמים את אותו החישוב וקיבל שבע תוצאות שונות.

כשהגיע לחדר השינה מצא את אישתו נפוחה מרוב בכי.
הוא חשב אם לשכב איתה או לא, אבל החליט שלא מכוון שהיא לא נראת
משהו הלילה, וכנראה ייקח לו הרבה זמן לגמור.
הוא כבר עייף.

הוא נשק לאישתו ההמומה על לחייה, והיא נשארה עם מבטה ההמום
בתקרה.
מנחם הסתובב על צידו ונרדם.

בבוקר אותו יום הוא קם ממיטתו מעט באיחור ומצא שאישתו כבר יצאה
לעבודה. הוא נגש למטבח ולא מצא את קפה הבוקר.
הוא רטן לעצמו על אישתו שיצאה בלי להכין לו קפה.
מנחם שתה רק מים קרים ויצא מהבית.

כשהגיע לעבודה חשב אם לספר לעמיתיו על מה שעובר על אישתו, הוא
חשב שאולי יסכימו איתו בדבר משמר השיער.
בסוף לא סיפר, כנראה ששכח.

בשעת ההפסקה עלה לאישתו לשאול לשלומה. למרות שעוד ניכרו בה
סימני הבכי הייתה נראית לו כעת מושכת הרבה יותר.
הוא ביקש ממנה להתלוות אליו למחסן, ובצעד כושל היא הלכה איתו.
הוא הוביל אותה אל מעבר לערימת הניירות ופשט מעליה את בגדיה.
הוא השעין אותה על  השולחן והחל להתעלס עמה,
כשאחת לכמה דקות עולה בראשו המחשבה לבדוק אם שיער הערווה שלה
כבר נצבע לבן.

לאחר שגמר נשכב עליה בחיבוק מזיע ורטוב, היא מצידה חיבקה אותו
גם. מנחם הביט בשעונו וראה שכבר נגמרה לו ההפסקה.
בהרגשה שעודד אותה קם ממנה והחל ללבוש את בגדיו.

אותו יום מנחם הלך לחנות החיות ובירר על עכברים, מה הם אוכלים,
כמה הם ישנים, כמה זמן הם חיים, ואחת לכמה זמן עונת הרבייה
שלהם.

לאחר שבירר עובדות חשובות אלו שב אל ביתו, הוא מצא את אישתו
שכובה על הספה בסלון והחל לנהל איתה שיחה.
היא סיפרה לו על פחדיה, ועל איך שאחותה הגיבה בבכי למשמע הדבר,
ועל טיפולים הומאופטיים אפשריים וכד'.

מנחם שלא ידע מה להגיד כל כך, חשב על לספר לה שביקר בחנות
חיות, אבל היא לא נתנה לו את האפשרות לדבר כי נפשה הייתה כה
שוצפת.
למנחם לא הייתה ברירה אלא לשבת ולהקשיב, לבסוף חיבק אותה ועלה
לחדר העבודה להרהר קצת במה דברים אמורים שאישתו היא עכבר או
לפחות תיהיה אחד תוך כמה שבועות.

הימים עברו והחלו להופיעה בפניי אישתו סימנים נוספים המעדים על
כך שהיא הופכת לעכבר. סוניה הפסיקה ללכת לעבודה ורק ישבה בבית
בבעתה.
היא לא נתנה לעצמה זמן לחשוב ועסקה בשיחות עם רופאים והגיעה
לטיפולים שונים. בשניות שחשבה ולא עיוותה את אפה בצורה עכברית
הייתה נראה באימה מוחלטת.
למנחם היה לא נעים לראותה כך וכבר קיווה שתאבד את צלילות
דעתה.

כך חלפו להם הימים, בפחד ובכאב.
לבסוף איבדה סוניה את היכולת לדבר, ונראתה כמו עכבר.
מנחם ייחס לכך את העובדה שאיבדה את המחשבה האנושית והוקל לו.
הוא שם אותה בכלוב מתכת יחד עם עוד שני עכברים קטנים יותר.

לאחר שראה את אישתו מספר ימים בכלוב הבין שעזבה את חייו
לתמיד.
מנחם החליט להתחיל חיים חדשים וכבר ניסה את מזלו עם המזכירה
החדשה שהייתה צעירה ממנו בהרבה.

לפני שהגיעה אליו בפעם הראשונה זרק מנחם את כל הדברים הנשיים
מהבית.

שבועות מספר, לאחר אותה פגישה, הפקידה עברה לגור איתו.
כך הם היו יחדיו ארבעתם: הוא, הפקידה, עכברה קצת נפוחה בפנים
ושמפו חדש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דרך שני קוים
ישרים, עוברת רק
אלי מקביל אחת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/2/06 8:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניביקי שגב

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה