שבת אחר הצהריים. אני יושב במרפסת, כשרגליי מונחות בעצלות על
כסא שגבו נשבר מזמן. מחזיק סיגריה באצבעות יד שמאל. אינני
מעשן, אך הפוזה מתאימה לי. אני משלה את עצמי שהניקוטין ירגיע
את נשמתי.
המרפסת פונה לדרום, והשמש נטתה כבר למערב, כך שיש צל נעים אך
גם אור וחמימות. ציפורים מצייצות והעלים מרשרשים ברוח הקלה.
הבגדים שתלויים מאמש התייבשו כבר בצהריים וצריך להכניסם.
משהו חסר לי באידיליה הזאת. לא יודע בדיוק מה. בטחון? אהבה?
כבר הפסקתי לתהות אם אמצא את הנ"ל. חזרתי להאמין. השאלה היא רק
מתי. שכחתי, יש גלידה במקרר. גלידה. מעדן קר לנפש עייפה. אלך
להתמלא במקום להמשיך לתהות. |
