מילים של המשורר, מורי וידידי:
עקיבא קונונוביץ
גיטרה סולו של יהודה אלאל,
יום אחד כשלא נצטרך יותר לפרוזה של החיים,
נתכנס כולנו באולפן הקלטות ונקליפ אותו כמו שצריך...
עכשיו וכאן, אפשר לקרוא לזה סקיצה.
אומרים:
"האסימון נפל".
האמת?
הוא נפל
ואני קם:
מבט חם
ללא חמת זעם,
בשפתי רוח מנטה,
כפות רגלי השטוחות
דואות על הרצפה...
מה? השתניתי באמת?
מאחורי גבי
קולה של אמא
מנפנפת אלי בסודר.
אבא מכופף
גבו העז...
האמת:
אצבעותי שוב משרכות
על המקלדת:
?""control
?"escape"
"כבוי"?
"התחל"!
הוקלט בחדר החזרות ב"חי" כמושהו עם הלפטופ של אפרים, לא נגעתי
בהקלטה. |
