אני אתן לך פרח ונשיקה בלחי
כשאת כולך נסערת יושבת לידי.
עם רעידת אפיים, עינייך שורפות מבכי,
ורק אני יודע על איד אהובתי.
בתוך שקיעת השמש עירנו נעלמת,
גגות עטפו כנפים עם ארפל אביך.
ראשך על הברכיים, ידי על ירכיים,
ושנינו נאפפנו סדיני חלום סמיך.
החושך מתרגע אל לב דממת הסתר,
אך אנו לא השארנו בינינו שום סודות.
אקח אותך לחדר, בזרעותי לנצח,
ונעמוד ביחד בפני כל הצרות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.