אורית אמויאל / סתם דברי פתיחה |
ישבתי והבנתי שאט, אט הפסימיות מתרחקת ממני והאופטימיות תופסת
את מקומה בחזרה.
אז חייכתי חיוך ע-נ-ק.
אמרתי, בואי נצא לטיול...
אז ככה יצאנו לטיול אני והצל שלי, כן הוא תמיד עוקב אחריי
בקיצור איך שאני יוצאת, ככה, לאוויר העולם... אני מבינה
שהמציאות לא משהו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|