שי גנוסר / כולם יודעים |
אני לא צריכה מוזיקה כשאנחנו עובדים על המיטה,
הקצב שלנו עולה ויורד ומועך ונושך.
מה מוסיקה תגיד, מה הצלילים יאמרו, מה המילים תסגרנה,
מה שאני מפחדת להגיד בלי לקפוץ אחורה,
בלי לחזור אחורה בזמן,
כאילו לא אמרתי כלום.
כאילו שתקתי, והמשכתי לעשות פרצוף שאני יודעת הכל
אתה נראה שיודע הכל, הצילו,
רק אני לא מכירה את חוקי המשחק הזה,
כולם שוחים ושקטים, כולם יודעים
אני מרוחה על בדלי אוויר
וצל שקט בחדר.
למה אתה לא אומר לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|