בוקר ברכבת, מהעיר הקדושה לירושלים.
חם ולח, לא ישנתי כלל ליל אמש,
הייתי עסוקה, כמו עכשיו ממש,
בלדמיין אותנו מסתבכים שוב ושוב תוכי גוף אחד בשני.
כל מה שאתה עושה לי,
לא מפסיק,
והנסיעה נעה,
חוזרת ובאה,
קופצת וזזה.
חשבתי שברכבת זה יותר נעים,
הרגשה ירוקה של אירופה, ב 2002
שוויץ דרך מילאן.
ורק האנשים ברציפים קורצים לי,
זה לא נעים יותר, זה חם, זה לח.
שמש מסנוורת מהחלונות,
לא באתי ליום עבודה.
מה, אתה מתקשה או נוסע בזמן? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.