היא יושבת
היא חושבת
היא קוראת
היא מציירת.
היא שומעת
היא קוראת לי
היא יודעת
היא שונאת אותי.
היא שקועה
היא מדממת
היא תקועה
היא לא נושמת.
היא עוצמת
את עינייה.
היא אוטמת
את אוזנייה.
היא צועקת
היא שותקת.
היא כועסת,
היא נחנקת.
היא בוכה,
היא מתייפחת
ועלי היא שוב צורחת.
היא שותקת
לא אומרת.
היא שותקת
לא נפרדת.
היא מושכת את הזמן
היא חושבת זה נגמר
היא נופלת לריצפה,
היא מחבקת את עצמה.
היא לא נותנת לי לגעת,
היא לא נותנת לי לעוף.
היא לא נותנת לי לשמוע
את קול הגשם שבחוץ.
היא לא רוצה לתת לי זמן,
היא לא רוצה לתת לי כוח.
היא לא נותנת לי ללכת,
היא לא נותנת לי לפרוח. |