ערב שישי ובבית משפחת פלוני מסובים בני המשפחה לשולחן,
לארוחת ליל שבת, האב מברך על כל הטוב והשפע, האם מעמיסה
תבשיליה
לשולחן, הם יושבים סועדים, מחליפים תוספות, זמן משפחתי.
משוחחים על השבוע שחלף, מעלים חוויות, מעלים תוכנית לשבוע
הבא.
אווירת חג, כמו כל יום שישי, בבית משפחת פלוני.

ערב שישי ובבית משפחת אנונימי מסובים בני המשפחה לשולחן,
לארוחת ליל שבת, האב מברך על כל הטוב והשפע ושישמרני מכל צרה
האם מגישה מטעמיה, הם יושבים סועדים, מחליפים תוספות, זמן
משפחתי.
שקט מתוח שורר בשולחן, רק רעש הסכו"ם נשמע ברקע, האב מביט באם
הדאגה והמתח ניכרים בפניה, היא לא יכולה לאכול, האב אוחז בידה,
עיניו מביטות בעיניה ואומרות אל תדאגי, יהיה בסדר.
שניהם מביטים בילד הקטן, שאוכל בהנאה, האב מלטף את ראש בנו,
"טעים לך?" שואל,
הילד מהנהן בראשו בהסכמה, האם עוצרת דמעותיה מלפרוץ החוצה.

ערב שישי בבית משפחת פלוני, הארוחה הסתיימה.
הבן, אלמוני, מבקש את סליחת המשפחה ופורש לחדרו, עליו להתכונן
לקראת היציאה הערב.
האם מביטה באב, "אני מודאגת", אומרת לו, "עם כל מה שקורה היום
הייתי מעדיפה שיישאר בבית."
"אל דאגה", אומר האב, "הוא ילד טוב, וחוץ מזה הוא כבר ילד גדול
ויודע לדאוג לעצמו."
"כן", ממשיכה האם, "אני יודעת. אבל עם כל האלימות שם בחוץ, אני
לא שקטה."
"אין מה לעשות", מושך האב בכתפיו, "תסגרי את הילד כל היום
בבית?"
"אני יודעת, אתה צודק", ממשיכה האם, "ובכל זאת..."
בינתיים בחדרו מתכונן הבן, מתקלח, מתגלח, מתבשם, מתלבש בבגדים
אופנתיים, מורח ג'ל בשערו, טלפון לחברים, קובעים מקום מפגש.
בדיקה אחרונה הכל במקום, אמצעי מניעה בכיס האחורי, סכין ארוכה
מתחת לחגורה בכיס הימני, מבט אחרון למראה, נשיקה באוויר, אוחז
במפתחות הרכב ויוצא מהחדר.
נשיקה להורים, "אל תחכו לי", אומר.
"שמור על עצמך", צועקת לעברו האם.
נותן בה מבט ומחייך,"אל תדאגי, אימא, הכל יהיה בסדר." ולדרך
יוצא.

ערב שישי בבית משפחת אנונימי, הארוחה הסתיימה.
האב והאם מפנים מהשולחן, הבן הקטן מתארגן לשינה, מצחצח שיניים
ושוטף פניו, מחליף לפיג'מה, "אני מוכן," קורא לאביו, "אתה בא
לקרוא לי סיפור?".
"אני בא," עונה האב, נושק על לחיה של האם," כבר אחזור," לוחש
באוזנה.
מגיע לחדרו של הבן, על הכיסא מחכה ספרו האהוב, פו הדוב, האב
מקריא מספר שורות ועיני הבן נעצמות ללא קושי, הוא מיד נרדם.
האב נושק למצחו, מכסה אותו בשמיכה, מכבה את האור ויוצא מהחדר.
מצטרף לאישתו שיושבת בסלון, מתיישב לידה ואוחז בידה, היא מניחה
ראשה על כתפו. וכך הם יושבים אוחזים ידיים ושקט מסביב.
לאחר זמן מה אומר האב, "הגיע הזמן", נושק למצחה, "צריך לצאת
לעבוד."
קם ממקומו וניגש לחדרם.
מתקלח, מתגלח, מתבשם, לובש את בגדי המאבטח הנקיים והמגוהצים
שהכין מבעוד מועד. האקדח למותניו, מבט אחרון ונוגה במראה ויוצא
מהחדר.
ניגש לאישתו נשיקה ארוכה, חיבוק חזק, "תשמור על עצמך", אומרת,
עוצרת דמעותיה
הוא מחייך, חיוך עצוב, מביט בעיניה ואומר," אל תדאגי, יהיה
בסדר." ויוצא לדרך.

ערב שישי בשכונה, אלמוני פלוני וחבורתו במקום המפגש.
מן המכוניות בוקעים צלילים, בקולי קולות, צריך שירגישו את
הרמקולים החדשים שהותקנו זה עתה.
אהלן, אחי, מה המצב?, מחליקים ידיים, דחיפות כתף, וחצאי חיבוק,
התגפפויות לוהטות בין ההוא לבין ההיא, בין זה לזו.
אלכוהול למכביר, סיגריות, נרגילה, ומישהו יגלגל משהו נוסף
בשביל האווירה, בין לבין מדסקסים לאן מכאן ממשיכים.
וכך לאחר ששתו מספיק, עישנו לא מעט, הגיע הזמן להתקדם ליעד
הבא.
כולם מסודרים ברכבים, מתודלקים בנפש ואוחזים בנשק, על כל צרה
שלא תבוא, ויאללה למועדון.

ערב שישי, מאבטח אנונימי וחבריו לעבודה בתדרוך אחרון.
ההכנות הושלמו, גדרות הוצבו, שערים הושמו, גלאי המתכות ומכשירי
הקשר נבדקו וחולקו.
מעגלי האבטחה תוכננו, כל אחד יודע את מקומו ותפקידו בכוח,
המצלמות מצלמות, נשקים נבדקו ונמצאו תקינים.
מנהל המועדון נותן הנחיות אחרונות "נחישות ורגישות", הוא מזכיר
לכולם, "תהיו אדיבים ומקצועיים, הימנעו מעימותים ואל תגררו
לויכוחים. הכי חשוב היו ערניים, את הבעייתיים תשאירו בחוץ. אז
קדימה לעבודה, תשמרו על עצמכם  ועל חברכם ובואו נעביר עוד ליל
שישי כמו שרק אנחנו יודעים בשמחה ובריקודים."

הלילה הגיע המועדון נפתח, הריקודים החלו, אלמוני פלוני וחבורתו
מגיעים למועדון
אנונימי מאבטח, המפגש בלתי נמנע.
איך נגמר המפגש, מה יוליד ליל שישי זה?
זה תלוי ברמת האלכוהול, בצורת הדיבור, בכבוד שנפגע.
בבחורה שאמרה לא לבחור הלא נכון, בלבוש הפרובוקטיבי
או סתם פיוז שנשרף למישהו.
בכל מקרה תוכלו להתעדכן במהדורות החדשות
או לקרוא על כך בעיתוני יום ראשון
ולשכוח מזה עד לערב שישי הבא.