ארבעה ימים הכרנו ,
אותך ראיתי קצת לפני.
נפגשנו, במקום לא צפוי.
למרות שנהגנו לבלות ,
כל שבוע באותן ההזיות.

יצאנו, נגלית אלי קצת יותר,
הסכמנו על ההתאמה בינינו.

למחרת ,
כשהגענו להזיה.
כמו בכל שבוע,
רק שהפעם אנחנו יודעים,
מי הוא מי.
קרה דבר שאת הזמן עצר,
החזיר אותך אליה.

המחשבות והרגשות היו חזקים ממך,
כמעט הייתי שלך.
נפגעתי,
לא רצית בכך.
עודדתי אותך ,
הכל בסדר אמרתי,
אתה לא יכול לאבד מה שלא שייך לך...

עכשיו,
אני מחכה אולי תגיע להבנה.
או שיגיע אחד אחר ,
שיגרום לי להרגיש קצת אחרת...