|
יום ועוד יום...
שנה ועוד שנה...
הכל נשאר אותו דבר.
תמונה ועוד תמונה
סרט ועוד סרט
שום דבר לא משתנה.
היום כמו מחר.
מחר כמו היום.
והשעון והשעון...
שעון תיק תק.
תיק תק שעון.
הכל ממשיך לזרום...
זורם זורם.
אבל ללא שינוי.
נשאר אותו דבר...
חולם כמהה ומשתוקק...
משיג ומקבל.
ועוד הישג ועוד הישג...
אבל אותו דבר.
למה אנחנו כאן אני שואל?
מה מטרתנו כאן?
אין תשובה!
אף אחד לא יודע, גם מי שחושב שכן.
והכל הכל אותו דבר...
חולפים שלושים שנה.
ועוד עשרים.
ועוד, ועוד...
שכן אותו שכן.
שכנה אותו דבר גם כן.
שניהם אותו דבר.
מספר קמטים נוספו.
וגם מקל.
אבל לא השתנו.
אותו דבר גם כן.
אני מעל 80.
מביט לי לאחור.
מה עשיתי בעבר.
האם נשאר אותו דבר?
17.10.05
נ.ב. נכתב בחמש דקות של חוסר שפיות, ללא עריכה וללא שינויים.
אבל הרי לא ככה השירים הגדולים נוצרים? |
|
|
כלב זה כמו
חתול, רק יותר
גדול, נושך ולא
שורט, פחות
זריז, ונובח
במקום לילל.
צרצר מנסה למצוא
את הדמיון בין
כלב לחתול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.