New Stage - Go To Main Page

הגר מור
/
חבר יקר

אתה שוכב לך ולא זז,
מביט אל השמיים והקור עז.
פנייך תמימות, כאילו לא מבינות...

עברו כמעט חודשים,
והמצב לא השתנה.
אני כותבת לך,
ובעיני דמעה.
כאן למטה, עדיין כואבים, עדיין בוכים.
ממך לא מרפים.

כל חייך ניסית להבין את העולם,
עכשיו אתה במקום אחר,
מקווה, טוב יותר.

באותו הבוקר כשהשמש עלתה,
אתה נשארת שוכב לבדך.
רגע של צמרמורת בי עבר,
כשדיברו עליך בזמן עבר.
ועכשיו בלבי רגשות אשמה,
כשצוחקים אבל לא אתך.

אתה שוכב לך ולא זז,
מביט אל השמיים בקור עז.
פניך תמימות, כאילו לא מבינות,
שבעצם, אתה מוטל,
מת וקר, חבר יקר.
מת וקר, חבר יקר.


כשסוף סוף הצלחתי להירדם,
מישהו לחש לי להסתכל,
ראיתי אותך צוחק ואומר,
שנמשיך לחייך, שלא נוותר.
קמתי בבוקר, אל חורף, אל כפור,
ועל חלוני, יושבת ציפור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/11/05 4:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הגר מור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה