הגעת למסקנות קשות לגבי עצמך אה?
עכשיו פתאום את מרגישה את זה, את רואה באיזה סרט חיית עד
עכשיו?!
מי חשבת שאת? חשבת שאת יכולה להשתנות? להיות מי שתמיד רצית
להיות?
אז זהו שלא, את תמיד תישארי אותו אדם דפוק שהיית, כמה שלא תנסי
להשתפר, כמה שלא תנסי למצוא את "האנשים הנכונים" שיעזרו לך
להשתנות,
תסתכלי על עצמך למען-השם! מה את רואה? בן אדם אגואיסט שמתעסק
רק בעצמו! נפש עמוקה גם כן, ככה חשבת? את לא יותר מיצור שטחי
ודוחה שחש את עצמו למשהו שהוא לא, ולא יעזור לך כלום!
למה את לא משלימה עם זה?! את לא יודעת מי את אפילו! איפה
האישיות שלך? איפה מי שאת רוצה להיות? לא קיים!
זה מה שלמדת לעשות, להתייחס לכל בדרך שיטחית, לעשות סיפור מכל
שטות, פשוט כי אין לך משהו אחר להתעסק בו.
תמיד היתה לך ההרגשה שמתחת למעטה הזה מסתתר אדם אחר, כנראה
הדחקת את האדם הזה כל כך עמוק שאפילו את בעצמך לא יכולה
למצוא אותו!
והנה אפילו עכשיו, את עומדת מול המראה וקוטלת את עצמך, נמאס לך
מביקורת בונה, כי כמה שהיא יותר גבוהה ככה את תמיד נופלת יותר
חזק, נמאס לך מהעולם הזה כי הוא לא נותן לך להיות מי שאת, הוא
אפילו לא נותן לך לגלות מי את!
מדי פעם את מרגישה ככה, נכון? אבל אחרי דקה שוכחת וחוזרת להצגה
הגדולה הזאת שלה את קוראת חיים.