בקשתי מאמא שתקנה לי דרקון והיא צחקה,
אמרה שכלב אפשר או חתול
או אפילו ארנבת קטנה.
שנלך ונבחר, מה שארצה,
בחנות החיות ברחוב שליד,
ודרקונים,
אין דבר כזה,
"אבל אתה ילד מאוד מיוחד"

בחנות החיות עברנו כלוב כלוב
והיבטנו בכל החיות.
היה שם ריח חזק ורקוב
וכל החיות נראו עצובות.
אפילו האיגואנה, שדמתה לדרקון, הייתה מרוחקת ולא נחמדה,
אולי אם היו לה כנפיים הייתי לוקח אותה.
בסוף בחרתי סוס-ים
שהזכיר לי אביר שנלחם בדרקון
ובדרך הביתה לא החלפנו מילה
כי אמא שילמה עליו המון.

בערב אחרי ששכבתי לישון
שמעתי אותם מתלחשים בסלון
שאולי משהו לא בסדר איתי או
שאני ילד מאוד יצירתי.

בצהרים, כשחזרתי מבית-ספר,
רצתי מיד לאקווריום בחדר
וראיתי שהסוסון שלי קצת מפוחד
אז חשבתי לבחור לו שם מיוחד
שיתאים לתפקיד סוסו-של-אביר
ויבנה לו בטחון בגודל סביר,
אז קראתי לו גיורא
על שם דוד שלי בסדיר
כי זה הכי קרוב לאביר שאני מכיר.