|
ריח הגשם הראשון מגיע לאפי
בוצי ומתקתק
פותחת אני את חלוני ומבינה שזה אבד
מבינה שהשמיים בוכים
על אהובה שנעלמה
על חוסר תקווה
על חוסר תקומה
כשהשמיים בוכים
הם מספרים
מספרים על אהבתם
שברחה
שנעלמה כלא הייתה
הרעמים מסמלים את כאב השמיים
את העלמותה של האהבה
אך כאשר השמש חודרת דרך ענני הגשם האפורים
אני מבינה
שיש עוד אורות של תקווה
יש עוד תקווה
ואז אני גם בוכה
כדי שאחר כך קרניך יאירו עליי
קרני התקווה |
|
|
"אמר ר' חרגול:
בן 15 לפורום
מגרות, בן 16
לדף האחורי, בן
17 לסלוגנים, בן
18 למסלולים, בן
19 למשבצות
הצהובות, בן 20
לטבלה, בן 21
לפורום דיונים,
בן 22- כאילו
קיבל שכל ועזב
את במה חדשה"
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: אל
יתהלל חוגר
כקצין, ואל
יקטין חרגול את
גילו הממוצע של
גולש הבמה.
פספסת ב-5 בערך
ושכחת את
הקוראים.
גילם הממוצע נע
על שלושים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.